מחזה שי להב ודפנה אנגל

בימוי נועם שמואל

עיבודים וניהול מוזיקלי
אמיר לקנר ורמי אוסרווסר

תפאורה ניב מנור
תלבושות לימור הרשקו דרור תנועה בשמת נוסן

יוצרת וידאו רוויטל אלקיים [Ray-v]

תפעול, הגברה ותאורה סיזר

שחקנים דיאנה גולבי, אורי מזעקי, מירב פלדמן, יעקב (פלשקה) פישפלד,
בר פלד, אלדר ברנטמן

לגילאי ה' – י"ב

שנת 1975. גידי, 15, נמצא עם הוריו בסן פרנסיסקו, גידי לא יכול לשאת יותר את הבדידות והניתוק באמריקה, ומשכנע את הוריו שישוב לבדו לישראל, לקיבוץ של סבו.

בקיבוץ הוא פוגש חבורת נערים בני גילו המתכוננים לשיר שיר שמטרתו גיוס כספים למדינה ולקיבוץ. גידי, כשלעצמו גיטריסט מחונן, מבקש לסייע לבני החבורה, אך הם דוחים אותו , הם מגיבים בעוינות ללבושו ולהתנהגותו שנתפסת אצלם כמנותקת מההוויה המקומית הכואבת.
גידי המיואש כמעט מוותר , אבל סבו ? מוותיקי הקיבוץ, איש אדמה קשוח ומחוספס ? מעודד אותו להילחם על מקומו. גידי, מצידו, תורם לסבא בכך שהוא מאלץ אותו להתמודד עם מותו של בנו האהוב אבשלום במלחמת יום הכיפורים.

זהו סיפור על קבלת השונה בחברה שחוותה טראומה, על היכולת למצוא תקווה מחודשת חברות ואהבה גם במצבים הקשים ביותר.

כי הרי הכי חשוך לפני עלות השחר.

ההצגה משובצת לכל אורכה בשירים הגדולים של שלום חנוך (בעצמו בן קיבוץ משמרות שפרץ לתודעה בשנות ה-70) כמו "למה לי לקחת ללב", "ילדים של החיים", "סוף עונת התפוזים", "אגדת דשא", "אבשלום", מה אתי" ועוד.